מראה יחזקאל על התורה
עלץ לבי בה' רמה קרני רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך קשת גבורים חתים ונכשלים אזרו חיל שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה (ש"א ב א), נ"ל עפימ"ש (תהלים קמז יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי כו', אחר כל הדקדוקים ניישב עוד מה שאנו אומרים בתפלה ותתן לנו כו' באהבה את יום הזכרון הזה כו' למה נקרא יום זכרון וגם מהו ענין האהבה בזה שמברכין שהחיינו.
ליקוטי הלכות
רָמָה קַרְנִי בַּה' (שְׁמוּאֵל א, ב, א) וְלֹא רָמָה פַּכִּי.'קֶרֶן' דַּיְקָא בְּחִינַת וַהֲוֵי לֵהּ קַרְנָא קֶרֶן הַשּׁוֹפָר וְכוּ'. שֶׁמֶן הַמִשְׁחָה (עַיֵּן לְעֵיל). אֵין קָדוֹשׁ כַּה' וְכוּ' אַל תַּרְבּוּ תְּדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְּבֹהָה כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת וְכוּ'. לְשׁוֹן מִנְיָן שֶׁגַּם עֲלִילוֹת וּבִלְבּוּלִים וּשְׁקָרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת עֲלִילוֹת, שֶׁהֵם דְּבָרִים, שֶׁהֵם לְשׁוֹן שֶׁקֶר, הַכֹּל נִמְנֶה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין קֵץ לְהַשֶּׁקֶר, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מִסְפָּרוֹ וּמִנְיָנוֹ עַד הֵיכָן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר, כִּי הוּא יָדַע מַה בַּחֲשׁוּכָא וְקֵץ שָֹם לַחֹשֶׁךְ. עַל-כֵּן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל. בְּחִינַת ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל וְכוּ' עַד וַיָּרֶם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ, קֶרֶן דַּיְקָא, כִּי הַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה שֶׁהוּא עִקַּר הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעַד כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "צִיּוֹן וְכוּ' וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה", וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשִֹין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע וְכוּ'. וְזֶה בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק וְכוּ'. כִּי עִקַּר צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ הוּא עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם, "הֵן גּוּר יָגוּר וְכוּ' מִי גָּר אִתָּךְ וְכוּ'" (יְשַׁעְיָה נד), שֶׁמְּדַבֵּר לְעִנְיַן גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשִֹין גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל:
אגרא דכלה
אמרה חנה רמה קרני בי"י (שמואל א' ב א). ודרשו רז"ל (מגילה י"ד ע"ב) רמה קרני, ולא רמה פכי. דוד שנמשח בקר"ן נמשך מלכותו, שאול שנמשח בפ"ך ולא נמשכה מלכותו. וצריך להתבונן למה כזאת, ומהו הרמז. איתא בעשרה מאמרות כשיצאו ישראל ממצרים יצא עמהם מיכה והעבירו בים צרה, לפיכך היו משה ובני ישראל כבידי שפה בסוף שירת הים באמרם י"י ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח), ולא אמרו י"י מלך י"י מלך, כי מתנאי המלוכה האמיתיית הוא איבוד כל מערער ומקטרג כמו שיהיה לעתיד, אבל עתה לא מסתייע מילתא, עכ"ל. על כן לעתיד משי"ח בגימטריא י"י מל"ך י"י מל"ך י"י ימל"ך, (כאשר יבטל המערער הוא נח"ש). וזהו (חולין ס' ע"א) שור שהקריב אדם הראשון (כאשר שמע לעצת המערער), קר"ן אחת היתה לו, קר"ן בגימטריא י"י מל"ך י"י מל"ך י"י ימלוך, בהוספת אותיות של הנקודות סגו"ל סגו"ל ח' אותיות בגימטריא הנ"ל, אז יתרומם קר"ן ישראל וירם קר"ן לעמו (תהלים קמח יד), "חנוך "בן "ירד המרומם תפילות ישראל והוא ירום ראש. והנה אותיות מנצפ"ך הם "מלך "מלך "ימלך, והנה ימל"ך הוא פ"ך, הנה אמרה חנה רמה קרנ"י ולא רמה פכ"י, על כן מי שנמשח בקרן נמשכה מלכותו, מה שאין כן מי שנמשח בפך: